״לא מתקבל על הדעת שמנדלבליט לא ידע, ואם במקרה לא ידע, זוהי "פאשלת הפאשלות"
פרשת הצוללות וכלי השיט שאמורה לעורר סירנות אזעקה מהבהבות, מדשדשת ושוקעת לאיטה הרחק מהכותרות ומהעיסוק הציבורי והתקשורתי. בדצמבר 2019 הפרקליטות ממליצה על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע לשמונה מהנחקרים בפרשה. עד היום לא קרה דבר.
ההסבר להתנהלות התמוהה הזו נמצא בדמות מרכזית אחת בפרשה – היועץ המשפטי לממשלה ד״ר אביחי מנדלבליט. בדרך בה מונה לתפקיד ובהתנהלותו מאז קיבל את התפקיד:
סוף 2009
בעוד מנדלבליט פצ״ר
גילויים חדשים של גידי וייץ מ-6.1.21 מרמזים על כך שמנדלבליט כפצ״ר היה מודע לפרשת הצוללות כבר בשלב הקמת הארגון שיפעיל את עסקת הצוללות.
לפי התחקיר, בסוף 2009 הגיע ללשכת פניות הציבור של משרד הביטחון מכתב אנונימי שמתריע על משהו חשוד במפקדת חיל הים ומספר על המינוי של גנור.
בהמשך נשלחו שני מכתבים אנונימיים נוספים שתפסו היטב את מה שהתרחש מאחורי הקלעים — תכנון עסקת שוחד במעורבות בכירים ישראלים, ושגנור יועד להיות מי שיוציא אותה לפועל.
המכתב הראשון הועבר לאמיר קין הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ״ב). הוא עידכן את המשטרה הצבאית.
את המכתב השני הוא כבר העביר לרמטכ״ל אשכנזי בצירוף הערה: "את המכתב הזה לא העברתי (למצ"ח). רק את הקודם. להבנתי מצ"ח עידכנו בכך את הפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט)״
לימים אמר ראש יחידת החקירות במלמ"ב, גדי וטרמן. "אשכנזי היה צריך להרים טלפון למנדלבליט ולהורות לו להפעיל את מצ"ח במלוא הקיטור על מנת לאמת או להפריך את החשד. אם הם לא עשו את זה, צריך לתלות את הרמטכ"ל ואת הפרקליט הצבאי על עץ".
הוא הוסיף כי לא מתקבל על דעתו שמנדלבליט לא ידע, ואם במקרה לא ידע, זוהי "פאשלת הפאשלות".
כשגידי וייץ פונה למנדלבליט לתגובה על הגילויים האלו, תשובתו של מנדלבליט ״אינני זוכר!״
13.5.2013
ממונה למזכיר ממשלה
יוני 2014
פרשת הרפז
נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר.
החשדות:
1. נחשד שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אך עדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן.
2. נחשד כי העביר לאשכנזי ולעוזרו ארז וינר מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה
סגירת התיק:
מאי 2015 – היועמ״ש, יהודה וינשטיין, סוגר את תיק החקירה נגד מנדלבליט. וקובע כי לא נגרם נזק קונקרטי לחקירה.
האזהרה:
במכתב לנתניהו מציין היועמ״ש ויינשטיין היבטים אתיים בעייתיים בהתנהגות מנדלבליט בפרשה, ואת ההשלכות האפשריות להמשך כהונתו כמזכיר הממשלה.
מנדלבליט ממשיך בכהונתו כמזכיר הממשלה עד לסוף 2015 שאז מתחיל המירוץ לתפקיד מזכיר הממשלה.
סוף 2015
הדרך למינוי כיועץ משפטי לממשלה
מנדלבליט הוא המועמד המועדף על נתניהו – איך גורמים לו להבחר לתפקיד היועמ״ש?
דואגים להרכב ועדה עם גוש חוסם:
מתוך 5 חברים בוועדה – 2 חברי ליכוד (ח״כ ענת ברקו, ועו״ד משה נסים, שר לשעבר) 1 נציג לשכת עוה"ד (עו״ד יחיאל כץ) שבראשה עמד אפי נוה – חבר ומקורב למנדלבליט (שבהמשך פסל את עצמו מלדון בפרשת הברחת המאהבת בנתב"ג של נוה, בשל אותה ידידות).
יו״ר הוועדה השופט בדימוס אשר גרוניס בדעת מיעוט מתנגד למינוי, בעיקר בשל חוסר תקופת צינון.
התוצאה: מנדלבליט המועמד היחיד שהומלץ ע״י ועדת האיתור
כאמור אישור מועמדותו של מנדלבליט בוועדת האיתור לא עבר לגמרי חלק:
ברקע עמדה חוות דעת היועמ"ש הקודם יהודה ויינשטיין לגבי התנהלות מנדלבליט בפרשת הרפז. ויינשטיין דרש מנתניהו לשקול את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה וזאת בשל "כתם נורמטיבי ערכי" וסתירות רבות בגרסאותיו בחקירות במשטרה.
השופט בדימוס אשר גרוניס היה בדעת מיעוט כנגד מינוי של מנדלבליט, בעיקר בשל המעבר המיידי ללא תקופת צינון מתפקיד מזכיר הממשלה (משרת אמון) לתפקיד התובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה.
ינואר 2016
הממשלה מאשרת מינוי מנדבליט ליועץ המשפטי לממשלה
בעת מינויו של מנדלבליט למשרה, כבר נולדה ובאה אל העולם פרשת המעונות שבמרכזה שורה ארוכה של חשדות נגד שרה נתניהו. כשמנדלבליט מונה, שרה נתניהו כבר הייתה חשודה. יתרה מזאת, בשלב שבו מונה מנדלבליט, בנימין נתניהו כבר היה מודע למעשיו במגוון הפרשות, שבהמשך יהפכו בחלקן לתיקים פליליים.
כל זה הוביל להתנהלות הבאה:
אוגוסט-אוקטובר 2018, בעיצומן של חקירות תיקי נתניהו, נפגשו מנדלבליט ונתניהו ביחידות
104 פעמים
לפרטים נוספים ולהרחבה: ״ההזדמנות האחרונה של מנדלבליט״ / אור-לי ברלב
להרחבה על החרגת נתניהו, משיכת הזמן, הנסיונות לטייח ולסגירת תיק פרשת הצוללות: הטיוח