6.11.2018 המשטרה מודיעה על סיום חקירת תיק 3000 ומדווחת כי ״נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית נגד מספר חשודים.״
5.12.2019 הפרקליטות מחליטה על ״הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע״
ואלו החשודים, החשדות וההמלצות:

מיכאל (מיקי) גנור
בתקופה הרלוונטית שימש נציג התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל.
יולי 2017, נחתם הסכם עד מדינה עם החשוד מיכאל (מיקי) גנור, בהסכם נקבע כי גנור יועמד לדין ויורשע בגין עבירות מס, ירצה עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, וישלם קנס בסך 10 מיליון ש"ח, ובמקביל ישתף פעולה עם המדינה וימסור כל הידוע לו על עבירות שבוצעו בפרשה.
19.3.2019 – גנור חוזר בו מהסכם עד מדינה בטענה ״לא שיחדתי איש״.
עפ״י ברוך קרא מחדשות 13 "בהסכם עד המדינה יש סעיף שגם אם הוא חוזר בו, אפשר לעשות שימוש בחומרים".

תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף
בתקופה הרלוונטית שימש בתפקיד מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואף היה מועמד ראש הממשלה לראשות המל"ל.
לפי החשד, בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; פעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט, זאת, תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד – בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים.
המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.

תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש
מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף.
בתקופה הרלוונטית שימש איש עסקים פרטי, כאשר לפי החשד "הוכנס" בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שיט, וזאת על מנת לטשטש את ההקשר השוחדי בין השניים.
לפי החשד: נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור.
המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון.

לאחר שימוע הוחלט לא להעמיד לדין
אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום
בתקופה הרלוונטית: מפקד חיל הים
לפי החשד: פעל ביחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 שקלים (כ-120 אלף אירו).
המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ (הוצאת חשבונית שלא כדין).

לאחר שימוע הוחלט לא להעמיד לדין
עו״ד דוד שמרון
שותפו של עורך דין יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של ראש הממשלה נתניהו ועורך דינו הפרטי של ראש הממשלה ורעייתו.
בתקופה הרלוונטית: עורך הדין של מיקי גנור ומייצג המספנה הגרמנית טיסנקרופ
לפי החשד: פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועצים משפטיים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עורך דין מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי דין.
בתמורה לפעילותו בשליחות גנור: קיבל שמרון לפי החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ-270,000 שקלים, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".
בנוסף, לפי החשד פעל שמרון בשליחות גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יושב ראש הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו״ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה.
בתמורה לכך, על פי החשד: קיבל במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכר טרחה), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עורכי הדין.
המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת "קרדיט סוויס".

עו״ד יצחק מולכו
בתקופה הרלוונטית: שותף של שמרון במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו. יועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה נתניהו לעניינים מדיניים ולמשא ומתן עם הפלסטינאים
לפי החשד: בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה נתניהו לעניינים מדיניים ולמשא ומתן עם הפלסטינאים, נפגש עורך דין מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עורך דין שמרון. לפי החשד במהלך מפגש זה דנו עורך דין מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות.
לפי החשד: עורך דין מולכו לא דיווח על הפגישה ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד מתוקף תפקידו הציבורי האמור, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלשתינאים.
המלצות: לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות.

השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג
מקורב ומבאי ביתו של רה״מ נתניהו ובעל קשרים חמים עם שרה אשתו
בתקופה הרלוונטית: יו״ר קרן היסוד
לפי החשד: בעת שכיהן כיושב ראש קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ-100,000 שקלים.
המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין.

דוד שרן
בתקופה הרלוונטית: ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קו צינור אילת-אשקלון.
לפי החשד: פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013–2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ-130,000 שקלים, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו על ידי שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש, לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ, בשנת 2012.
המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.