עיקרי החשדות והמלצות

עו״ד דוד שמרון

שותפו של עורך דין יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של ראש הממשלה נתניהו ועורך דינו הפרטי של ראש הממשלה ורעייתו.

בתקופה הרלוונטית: עורך הדין של מיקי גנור ומייצג המספנה הגרמנית טיסנקרופ

לפי החשד: פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועצים משפטיים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עורך דין מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי דין.

בתמורה לפעילותו בשליחות גנור: קיבל שמרון לפי החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ-270,000 שקלים, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".

בנוסף, לפי החשד פעל שמרון בשליחות גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יושב ראש הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו״ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה.

בתמורה לכך, על פי החשד: קיבל במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכר טרחה), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עורכי הדין.

המלצות: להעמיד לדין על ביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת "קרדיט סוויס".