ספטמבר 2016, עוד לפני החשיפה של דרוקר, כותרת קטנה בידיעות אחרונות בישרה על מסמכים הקשורים לנתניהו ״שייתכן והם הנפיצים ביותר בפוליטיקה הישראלית״ שמונחים על שולחנו של היועמ״ש כאבן שאין לה הופכין.
בנובמבר 2016 החלה הפרשה להתגלגל עם הגילויים הראשונים של דרוקר. מעקב אחרי התנהלות היועמ״ש מנדלבליט מאז, מראה שהיועמ״ש לא רק דגר על המסמכים, אלא עשה הכל ומההתחלה כדי שלא ייחקרו פרשות הצוללות והמניות.
בתוך כל הפעולות שעשה היועמ״ש לאורך התקופה יש 2 שמעוררות את סימני השאלה הגדולים ביותר:
1. למה מיהר היועמ״ש לפטור את נתניהו מכל קשר לפרשה?
2. כנשאלץ להורות על חקירה, למה היועמ״ש לא איפשר לחקור את הפן הפלילי? למה רק טוהר המידות?
ולהלן לוח הזמנים לאירועים ולעובדות: